מודאגת מחיי המין של בתך המתבגרת? עברי לגור בהולנד

איך לעזאזל מדברים על מיניות עם מתבגרות? בעולם שטוף מיניות ופורנו זה לפעמים נראה אבוד. אבל אולי תמצאי כאן כמה רעיונות ושיש מה לעשות.

אמהות שמודאגות מחיי המין של בנותיהן המתבגרות אולי צריכות לעבור לגור בהולנד, טוב אולי זה לא כל כך מעשי לעבור עכשיו להולנד אבל בהולנד הבינו איך נוהגים עם מתבגרות וגם עם מתבגרים. שמעתי את דר פיורה גינקולוגית מצוינת בבי"ח מאיר בתוכנית טלוויזיה מאוד נחשבת כשנשאלה לדעתה, מה זה בטיחות מינית וחינוך למיניות בריאה. בתשובתה היא התייחסה ל 2 אספקטים בלבד: 1.חינוך לאמצעי מניעה 2.חינוך מפני מחלות המועברות ביחסי מין. אני הזדעזעתי שככה מתייחסים במערכת הבריאות לחינוך למיניות ועוד רופאה צעירה? אם החינוך למיניות שהמתבגרות שלנו מקבלות דרך רופאים או מורים או הורים נובע מתוך הסיכונים והסיבוכים של יחסי המין איך אנו מצפים שהנערות ישתפו פעולה ויבינו שיחסי מין נובעים מהנאה ואינטימיות? יתרה מכך נראה לכן שהן תרצינה לשתף אותנו בחייהן?

אם כל הזמן מפחידים את בני הנוער ומדברים איתם על סיכונים וסיבוכים איך נצפה שיבינו מה זה יחסי מין מתוך אינטימיות? אם נערה לא מבינה ולא הפנימה שיחסי מין נועדו גם להנאה שלה היא לא תעמוד על רצונה כאשר תתבקש לקיים יחסי מין ותהיה פחות מחוברת ל sexual agency שלה. בואו נראה איך עושים זאת בהולנד שם הבינו איך מחנכים מתבגרים למיניות. פגי אורנשטיין מחברת הספר "Girls & Sex"חקרה את ההבדלים בין החינוך למיניות בארה"ב לבין החינוך בהולנד ואיך ההבדלים בחינוך למיניות הביאו להבדלים גדולים בהתנהגות הנערות. במחקרים שהיא עשתה נמצא ש: בארצות הברית יש:

• שיעור ההריונות הגבוה ביותר בגיל העשרה בעולם המתועש.

• שיעור הלידות בקרב מתבגרות הוא פי 8 מאשר בהולנד.

• שיעור ההפלות הוא גבוה פי 1.7 מאשר בהולנד.

מפתיע? בואו נראה למה התוצאות האלה?. המחקר שנעשה בארה"ב והולנד ע"י פגי אורנשטיין משווה בין ההתנסויות המוקדמות ביחסי מין בקרב מתבגרות אמריקאיות ומתבגרות הולנדיות. ממצאי המחקר משווה את החוויות המיניות המוקדמות של 400 נשים בארה"ב והולנדיות בשתי מכללות דומות - כמעט כולן לבנות, כולן ממעמד בינוני, עם רקע דתי דומה. הממצאים המשווים בין אמריקאיות והולנדיות היו מדהימים :

• הנערות האמריקניות נעשו פעילות מינית בגיל צעיר יותר מאשר ההולנדיות.

• היו להן יותר התנסויות עם שותפים מזדמנים.

• הנערות השתמשו עם פחות אמצעי מניעה בקיום יחסי המין.

• הנערות האמריקאיות דיווחו שיחסי המין שקיימו בפעם הראשונה היו "מזדמנים" ולא עם בן זוג אוהב או שקיימו יחסי מין בגלל לחץ מצד חברים או שותפים.

• האמריקאיות תיארו אינטראקציות "מונעות על ידי הורמונים", שבהם בנים קובעים מערכות יחסים, ההנאה גברית הייתה עדיפה, וההדדיות בהנאה הייתה נדירה.

הממצאים לגבי הנערות ההולנדיות:

• פעילותן המינית המוקדמת התרחשה ביחסים אוהבים ומכובדים, שבהם הם מתקשרות בגלוי עם בני זוגם (שאותם הם מכירים "היטב") על מה שמרגיש טוב ביחסי מין ומה לא.

• הן תיקשרו עם בני זוגן על איך ועד כמה "רחוק "הן רצו ללכת, ועל איזה סוג של הגנה הן היו צריכות.

• הן דיווחו על דימוי גוף חיובי יותר ועל חיבור נכון יותר לתשוקותיהן.

• הן דיווחו על חיבור יותר גדול עם ההנאה שלהן יותר מאשר האמריקאיות.

אז איך זה קורה ? הנה הסוד שלהן: הנערות ההולנדיות סיפרו שמורים ורופאים דיברו איתן בגילוי לב על הנאה וחשיבות של מערכת יחסים אוהבת. יתרה מזה, היה הבדל משמעותי איך ההורים שלהם ניגשו לנושאים האלה, אמותיהן של הנערות האמריקאיות התמקדו בסיכונים ובסיבוכים האפשריים של המין, בעוד שאבותיהן של הנערות האמריקאיות לא התערבו כלל למעט כמה בדיחות לא מוצלחות. הורים הולנדיים, לעומת זאת, דיברו עם בנותיהם מגיל צעיר על ההנאות והחובות של האינטימיות. לא תמיד העמדות של שני העמים היו מרוחקות זו מזו.

לדברי איימי שאלט, מרצה לסוציולוגיה באוניברסיטת מסצ'וסטס מספרת על ההבדלים בין שני העמים:

• עד סוף שנות ה -60, ההולנדים - כמו האמריקאים - התנגדו במידה רבה למין לפני הנישואים.אך המהפכה המינית שינתה עמדות בשתי המדינות, בעוד שההורים האמריקאים וקובעי המדיניות הגיבו בחינוך למיניות של בני נוער כמשבר בריאותי, ההולנדים הלכו בדרך אחרת: הם אימצו זאת במודע כדבר טבעי, ממשלתם ערכה בדיקות אגן, אמצעי מניעה והפלה חינם לכל מי שטרם מלאו לו 22 שנים, ללא כל דרישה להסכמת ההורים. בשנות ה90, כשהאמריקאים דגלו בהתנזרות חסרת תועלת - המורים וההורים ההולנדים עסקו בדיון על ההיבטים החיוביים של יחסי מין ומערכות יחסים, כמו גם באנטומיה, רבייה, מניעת מחלות, אמצעי מניעה והפלה. הם הדגישו את הכבוד העצמי במפגשים אינטימיים, והתייחסו בגלוי לאוננות, למין אוראלי, להומוסקסואליות ולאורגזמה. כאשר סקר לאומי הולנדי מצא כי רוב בני הנוער עדיין מאמינים כי הבנים צריכים להיות בן הזוג האקטיבי יותר במהלך יחסי מין, הממשלה הוסיפה מיומנויות "אינטראקציה" לתוכניות הלימוד המיניות שלה, כגון איך לתת "לבן זוג " האחר לדעת בדיוק מה מרגיש לו טוב וכיצד להציב גבולות. ב -2005, ארבעה מתוך חמישה צעירים הולנדים אמרו שהחוויות המיניות הראשונות שלהם היו מתוכננות היטב, הם היו בשליטה בכיף ועם פרטנר אוהב. 93% מהנערים ו83% מהנערות הסכימו כי "שנינו גם הבנים וגם הבנות היינו להוטים באותה מידה לקיים יחסי מין ". כאשר השוו זאת למתבגרים בארצות הברית, שני שליש מבני הנוער בעלי הניסיון המיני אמרו שהלוואי והיו מחכים זמן רב יותר כדי לקיים יחסי מין בפעם הראשונה. לדברי איימי שאלט, יש הבדל מהותי בתפיסותיהן של המדינות לגבי האופן שבו בני נוער הופכים למבוגרים. הורים אמריקאים רואים את המתבגרים כמרדניים, כשהם מתמודדים עם ההורמונים המשתוללים שלהם.ההורים מגיבים בקשיחות , מציבים גבולות מחמירים, אוסרים או מגבילים כל התנהגות העלולה להוביל למין או לשימוש בחומרים ממכרים. בסופו של דבר מה שקורה זו נבואה שמגשימה את עצמה: בני נוער טוענים לעצמאות על ידי שבירת כללים, קרע ביחסים שלהם עם ההורים והיפרדות מהמשפחה. מחנכת למיניות אמריקאית בשם שראיס דניסון, סיפרה שכמחצית מהשאלות מתלמידים על מיניות עוסקות באיך להשיג אמצעי מניעה או בדיקות למחלות המועברות במגע מיני, מבלי שאמא ואבא יגלו זאת. החצי השני של השאלות הוא על איך להעלות נושאים רגישים בפני ההורים ואיך הם יגרמו להם להקשיב. היא מדברת על קרע בין בני נוער לבין אלה שאוהבים אותם ביותר - ההורים. בני נוער הולנדים, לעומת זאת, נשארים בקשר הדוק עם ההורים, גדלים באווירה של "חיבור נעים". הורים הולנדים ובני הנוער דנים ביחד בהתפתחות הפסיכולוגית והרגשית שלהם כולל ההתפתחות המינית המתפתחת שלהם. כחלק מזה, ההורים מתירים שינה משותפת,( שהם נדירים בארה"ב.) שני שליש של בני נוער הולנדים בני 15-17 שיש להם בן זוג יציב מדווחים כי הזמינו חבר לבלות את הלילה בחדרי השינה שלהם ברשות הוריהם. זה לא אומר שההולנדים מעודדים מתירנות מינית ההיפך הוא הנכון: ההולנדים מתמודדים באופן פעיל עם מתירנות מינית אצל ילדיהם, ומלמדים שהמין אמור לצאת ממערכת יחסים אוהבת ומקיימים משא ומתן על הכללים הבסיסיים לשינה, זה מספק הזדמנות נוספת להשפיע על הנוער, לחזק את האתיקה ולהדגיש את הצורך בהגנה.
  

אז מה למדנו פה?

• בישראל שהיא ארץ שמרנית אף יותר אנו מתנהגים בחינוך למיניות כמו בארה"ב. כשכבר יש חינוך למיניות בבית או בבית הספר אנו מדברים עם הנוער רק על סיכונים וסיבוכים ביחסי המין. אבל דיבורים על הנאה מינית או אוננות מצד ההורים או המורים? נו, הגזמתם.

• כדי לעשות שינוי יש להתחיל לדבר עם הנוער על מין שאמור לצאת ממערכת יחסים אוהבת ולדבר על הנושאים שהם עדיין טאבו: הנאה, אוננות, זהות מינית וללמד מתבגרים על הסכמה ורצון ליחסי מין .

• שיש להעביר חינוך מיני להורים למורים ולרופאים כדי שיוכלו לדבר בגילוי לב עם המתבגרים על הנאה וחשיבות של מערכת יחסים אוהבת.

• שההורים צריכים לדבר עם ילדיהם מגיל צעיר על ההנאות והחובות של האינטימיות.

• לעודד הורים ובני נוער להישאר בקשר הדוק ולגדול באווירה של "חיבור נעים ". כמו כן לדון ביחד על ההתפתחות הפסיכולוגית והרגשית של בני הנוער כולל ההתפתחות המינית שלהם.

ואם נחזור למחקר של פגי אורנשטיין שבו היא בדקה את ההבדלים בן הנערות האמריקאיות להולנדיות אתן ודאי שואלות נו היו הבדלים?

בטח שהיו הבדלים, נמצא שהנערות ההולנדיות לעומת הנערות האמריקאיות

דוחות את תחילת גיל קיום יחסי המין. לומדות לעמוד על שלהן במשא ומתן המיני. הדימוי גוף שלהן יותר חיובי. החיבור שלהן להנאה ולתשוקה גדול יותר. לומדות לקשור בין מין ואהבה.

ולכן באמת קשה להתווכח עם התוצאות כנראה שהחינוך ההולנדי והרתמות כל הקהילה למען החינוך המיני מניב תוצאות. אולי זה נראה כמו מלחמה אבודה. אבל אם נכניס בבתי ספר ולהורים ולרופאים תוכניות שמדריכות את הנערות על הנאה מינית, על ניהול משא ומתן מיני, על צדק מיני, על אוטונומיה מינית, על איך הנערה מוודאה שבן זוגה יודע מה נעים לה, באיזה קצב, איך נראית הסכמה ואיך נראה רצון? אולי אם נחזק את הנערות ונפעל מהכיוון הזה בפול טיים יבוא השינוי.