האם הגוף שלי נורמלי? למה אני מתביישת איך שהגוף שלי נראה?

מורבן לו הציגה בבלוג שלה את ההרהורים שלה לגבי הפות שלה. זה קרה אחרי שהבינה שניתוח נרתיקי מטעמי מראה מבוקש כעת אפילו על ידי בנות בגיל תשע כך גילתה בכתבה ב- BBC. מזעזעז !!!!

זה קורה להרבה נערות ונשים שמתביישות בפות שלהן. זה קרה לדר' בטי דודסון האגדית ורק המאהב שלה גרנט שחרר אותה מזה. בעקבות זאת יצרה בטי את הסדנאות שלה. אנו חייבות לדבר על זה כדי שעוד נשים ונערות לא יפלו לבור הזה ובגלל זה יחושו בושה וגועל מהפות שלהן ושזה יפגע בדימוי העצמי שלהן ויחשבו שהמודל של פות של כוכבת פורנו הוא המודל הרצוי.

בבלוג זה מורבן לו עורכת וסופרת FUMBLE , חושפת את מערכת היחסים המורכבת שלה עם השפתיים הפנימיות שלה:

אני פמיניסטית ויש לי וידוי. אני שונאת את השפתיים הפנימיות שלי. של הפות שלי. אבל אני מחבקת אותן. כל יום אני נוגעת בהן ואומרת להן שאני אוהבת אותן. כי הן חלק ממני, והן יפות ואני מקווה שיום אחד אאמין בזה. האם השפתיים שלי תקינות? אני זוכרת את הפעם הראשונה שחשבתי " שהשפתיים שלי אינן נורמליות". הייתי בת 12. התחלתי להתבגר כשהייתי בסביבות 10/11 והגוף שלי השתנה. הייתי מודעת לעצמי ומעולם לא ראיתי פות אחר לפני כן. זה לא היה דבר שעשו.(לראות את הפות ?) החבאנו את העניין כמו מיליארדי אחרות שגדלו עם פות, אני זוכרת שחשבתי שזאת בושה. משהו שאסור לדבר עליו, להסתכל עליו, לגעת בו או לאהוב אותו. בכל זאת הייתי סקרנית. לילה אחד כשהייתי בת 12, הייתי בשירותים ובפעם הראשונה החלטתי במודע לחקור את הפות שלי. עם מראה קומפקטית קטנה ביד אחת ובאמצעות היד השנייה העזתי לגעת בחלק שבי ששנאתי. כשהפרדתי את השפתיים הפנימיות שלי הבנתי שאחת ארוכה מהשנייה. פתאום הובכתי. אבל לא הייתה לי עוד נקודת התייחסות. לא ידעתי איך להעלות את זה עם ההורים שלי, החברים שלי או כל אחד בחיים שלי. אז פניתי למקום אחד שהייתי צריכה להימנע ממנו בכל מחיר - פניתי לפורנו. זה היה ב-2005. לאינטרנט לא היו המשאבים שיש לו עכשיו. אבל, כמובן, היה בו פורנו. הוצפתי בדימויים של פות מפוסלות, פות חסרות ערווה, פות עם שפתים זעירות פנימיות וחיצוניות ושפתיים שהיו מסודרות וסימטריות. כשגדלתי השתנו והתפתחו השפתיים שלי. השפתיים הפנימיות שלי נעשו שמנמנות, הן התארכו, הן היו תלויות מחוץ לשפתי השפתיים החיצוניות שלי, העור נעשה כהה יותר ושנאתי אותן ואת עצמי. חשבתי שהשפתיים והפות שלי מגעילות ומכוערות. המחשבות האלה אושרו לי בבית הספר בדרך שבה חבריי הבנים מדברים על פות.

הם קוראים לפות בשמות המוזרים האלה : "פצע מגרזן" "וילונות מבשר בקר" "חֲתָך עָמוֹק" ”המבורגר פרווה“ וילונות מבשר בקר היה זה שנדבק לי הכי בראש. זה מה שיגידו עליי? כשהגעתי הביתה הייתי מסתכלת על עצמי ובוכה. חונכתי בעולם שאומר לצעירים שהפות שלהן הוא אובייקט של בושה, תחת מטר בדיחות ולצריכה גברית בלבד. הנחתי שבגלל שהפות שלי לא נראית כמו כוכבת פורנו שזה לא בסדר, לא נורמלי ולא מגיע לה הנאה או אהבה. אף אחד לא אמר לי שכוכבות פורנו רבות עברו ניתוחי שפתים (שם הם מסירים בניתוח חלקים מהשפתיים כדי ליצור את הפות ה"מושלם" הקטן והמסודר הזה). כשהייתי בת 22, הייתי במערכת יחסים אוהבת עם אדם נפלא. לא נתתי לו לבצע בי מין אוראלי במשך 5 חודשים. הייתי מקבלת צמרמורת של חרדה בכל פעם שחשבתי שהוא יראה את הפות שלי. כל כך התביישתי באיך שנראיתי. אך דברים חייבים להשתנות באותה תקופה הבנתי עד כמה זה השפיע עליי עמוקות. זה זעזע אותי עד כמה נתתי לגישות סקסיסטיות, מדכאות ומסוכנות כלפי נשים ופות להשפיע על הערך העצמי שלי, כמו גם על היכולת לתת לעצמי ליהנות מהנאה מינית ולאהוב את הגוף שלי. כשהייתי בת 23; זה היה ב2016 ודברים השתנו מאז שהייתי בת 12. האינטרנט התפתח, אנשים דיברו והייתי רעבה למידע. נתקלתי בפלטפורמות כמו The Vulva Gallery וספריית השפתיים שלהם. הייתי מוצפת בכל כך הרבה תמונות של פות, בכל הצורות, הצבעים והגדלים. כשראיתי לראשונה תמונה של פות שנראה כמו שלי, עם שפתיים ארוכות ומלאות בכיתי. בכיתי על הילדה הקטנה שבתוכי שאמרה לעצמה ב-14 השנים האחרונות שהיא לא ראויה כי הפות שלה לא בסדר. אני בוחרת לאהוב את השפתיים שלי הגעתי להחלטה. שאני בוחרת במודע לאהוב את הפות שלי, לאמץ את כל מה שיש לי ואת כל מה שהייתי, כי הייתי מושלמת והחברה טעתה. עכשיו, כשאני מאוננת אני נהנית מזה באופן פעיל. סוף סוף אני לומדת להכיר את הפות שלי. עם זאת, אני עדיין מרגישה את תחושת הבושה הזו, כי זה מה שגדלתי עליו. זה מושרש עמוק, אבל זה לא אומר שאני לא יכול לבטל את זה. אני מכירה בכאב הזה ואומרת "את טועה". אבל אני עדיין במסע - עם השפתיים הפנימיות שלי - היום. אני מתרגלת אהבה עצמית וזה קשה. לאהוב את השפתיים שלי זה מעשה מתריס ואני בוחרת לאהוב את זה כל יום. והערה אחרונה ממני : בשם אלוהים זה פות לא ווגינה .